<h1>האשכול — רצב"א, הלכ' תענית ור"ח</h1>
<h2>דף ח.</h2>
ואמר מר שר שלו' כשאומר יעלה ויבא בשבת ר"ח אינו אומר את יום המנוח הזה ויום ר"ח הזה אלא ר"ח לבד... ושעיר ר"ח מכפר על טומאת מקדש וקדשיו באין לו ידיעה לא בתחילה ולא בסוף דכ' ושעיר עזים אחד לחטאת לה', חטא שאין מכיר בו אלא ה' מכפר והאי מבעי' לי' לריש לקיש דאמר שעיר ר"ח נאמר בו לה' אמר הקב"ה יהא כפרה עלי שמעטתי את הירח, א"כ לימא על ה' מאי לה' ש"מ תרתי, פרושא דמלתא דבפ' א"ט [חולין ט' ע"א] רמי כ' שני המאורות הגדולי' וכ' המאור הקטן, אמרה לבנה רבש"ע א"א לשני מלכים שישתמשו בכתר אחד, א"ל לך ומעטי עצמך אמרה בשביל שאמרתי דבר הגון אמעט עצמי וכו' א"ל צדיקים יקראו על שמך יעקב הקטן דוד הקטן לא הוי' מיתבה דעתה אמר הקב"ה הביאו כפרה לפני שמעטתי הירח, כלומר הנני עושה לך כבוד שמישב דעתך שיהו ישראל בכל ר"ח מקריבין קרבן לפני לכפר עונותיהם ופרוש הביאו כפרה עלי, כלומר השלימו עלי בקרבן זה את הכבוד שאמרתי לעשות ללבנה בשביל שמעטתיה. ירושלמי [ספ"ג דעירובין] העובר לפני תיבה בי"ט של ר"ה א"צ להזכיר של ר"ח ביעלה ויבא וה"נ אסיקנא בערובין [מ' ע"א] דזכרון א' עולה לכאן ולכאן יש מחבורתנו אמר דהוא מ"ש תקעו בחדש שופר בכסה ליום חגנו איזה חג שחדש מתכסה בו הוי אומר זה ר"ה, שאין מזכיר ר"ח לא בתפלת יעלה ויבא גם לא במוספין דר"ה. ולא מחורא לעניות דעתין דקאי קרא אתקון סדר תפלה שתקנו אנשי כנסת הגדולה בזמן מאוחר, ומוספי ר"ח נמי כיון שהקריבו בר"ה, למה לא נאמרינהו ונשלמה פרים שפתינו ותו פרש שהתורה עצמה כסתה שעיר חטאת ר"ח בפסוקי דר"ה דכ' מלבד עולת החדש ולא כ' מלבד חטאת החדש, האי נמי לא נהיר, דאי אי' הול"ל איזה חדש שקרבן חטאת מתכסה. ועקר פרושא חג שהחודש מתכסה בו, שהלבנה בתחלת החדש קטנה מאד ואינה נראית בעליל בר"ה אבל שאר חגים כבר נתמלאה ונראה לכל.
<h2>דף כה.</h2>
אמר ר' לר"ח זיל לעין טב וקדשיה ושלח לי סמנא דוד מלך ישראל חי וקיים והאי סימנא כד' הקב"ה ללבנה צדיקים יקראו בשמך יעקב הקטן, דוד הקטן ומצינו מלכות ב"ד נמשל לירח דכ' כירח יכון לעד.
